איך משיגים אזרחות בישראל?

תוכן עניינים

להיות אזרח ישראלי, זוהי, תתפלאו, לא פריבילגיה שכל אדם שמעוניין בה יכול להשיג, בטח שלא בקלות. להיות אזרח בישראל מצריך תנאים אובייקטיביים מסויימים שרק בהתקיימם ניתן להיחשב אזרח ישראלי חוקי.

הזכויות של אזרח ישראלי

תושב בעל אזרחות ישראלית זכאי לכל הזכויות המוכרות בחוק, ובהן זכויות סוציאליות מגוונות (ביטוח לאומי, ביטוח בריאות ממלכתי ועוד), זכות לבחור לכנסת ולרשויות המקומיות, זכויות חופש עיסוק מלאות, תעודת זהות, דרכון ישראלי. אזרח ישראלי רשום במרשם האוכלוסין של מדינת ישראל כאזרח.  כמובן לזכות זו מתלוות גם חובות, כגון לשרת שירות צבאי, לשלם את המיסים הישראליים כחוק, ועוד.

יודגש כי מעמד אזרח ישראלי נחשב לכזה שמקנה זכויות רבות יותר מאשר לתושב קבע בישראל, שכן תושב קבע אינו יכול לבחור בבחירות הכלליות לכנסת. ישנה פרוצדורה לביצוע במשרד הפנים כדי להפוך מתושב קבע לאזרח ישראלי (בקשות ביורוקרטיות העוברות בדיקה של הרשויות בישראל הגשות מסמכים שונות וכדומה)

קבלת אזרחות ישראלית דרך נישואין/מטעמים הומניטריים

אזרחים זרים רבים, אשר אינם עומדים בתנאים לקבלת אזרחות ישראלית, יכולים לקבל אותה דרך נישואים לאזרח ישראלי. מדובר, בדר כלל, בהליך שנקרא הסדרת מעמד לבן זוג זר בישראל, הליך אותו נהוג לבצע באמצעות עורך דין לענייני הגירה ואשרות.

דרך אחת לקבל מעמד של אזרח בישראל היא על ידי בקשה "מטעמים הומניטריים", בבקשה זו מבקש הזר מהמדינה לקבל אזרחות מכוח נסיבות אישיות מיוחדות. התנאים ההומניטריים קבועים בנוהל מיוחד שמוציא משרד הפנים ובו מפורטות הנסיבות בגינן ישקול משרד הפנים לאשר בקשת אזרוח לזר שחי בישראל.

דרך מאד נפוצה לבקשות אזרחות ישראלית מקורה בזוגיות של הזר עם אזרח ישראלי, עליהם להגיש בקשה למשרד הפנים מכוח נוהל שנקרא "נוהל חיים משותפים", לעיתים עוד טרם מגיע בן הזוג הזר לגור בישראל. רק לאחר קבלת הבקשה במלואה ואישור רשמי ממשרד הפנים הוא יוכל להיכנס לארץ ולהסדיר את מעמדו.

במסגרת הבקשה, מבקש משרד הפנים מבני הזוג מסמכים שיעידו על כנות הקשר ביניהם, הוא מקיים ראיונות אישיים ומתחקר את יציבות הקשר הזוגי בין בני הזוג. משרד הפנים מבקש שורה של הוכחות, לעיתים גם אישיות (לרבות תמונות, תכתובות טלפון ועניינים אישיים נוספים).

בסיום התהליך מתקבלת החלטתו של משרד הפנים. על החלטה זו ניתן לערער כמובן לערכאות שיפוטיות גבוהות יותר, בהן בית הדין המיוחד הקרוי בית הדין לעררים.

מידע נוסף על הנושא, ניתן לקרוא בהרחבה במקור המידע המשפטי של פורטל האזרחות וההגירה לישראל.